מקרי טביעה, במיוחד בבריכות פרטיות או ציבוריות, הם מהאירועים הקשים והכואבים ביותר. מעבר לאובדן הנורא או לפציעות הקשות, מתעוררת גם השאלה המשפטית – האם הייתה התרשלות, ומי נושא באחריות לנזק התשובה לכך תלויה בנסיבות, במקום האירוע ובמי שאחראי על תחזוקת הבריכה והפיקוח בה.
חובת הזהירות של בעלי בריכה
בעלים או מפעיל של בריכה – בין אם מדובר בבריכה ציבורית, בית מלון, צימר או בריכה פרטית – מחויב על פי דין לנקוט באמצעי זהירות סבירים למניעת סיכון חיים. המשמעות היא הצבת שילוט ברור, גידור תקין, נוכחות מציל (במקום שבו נדרש), והקפדה על תחזוקה בטיחותית של המים והציוד.
כאשר מתרחשת טביעה והוכח שהבעלים לא נקט באמצעים סבירים למניעת הסיכון, ניתן לייחס לו רשלנות אזרחית ואף אחריות פלילית.
אחריות בבריכה פרטית
גם בעלי בתים פרטיים שמחזיקים בריכה חייבים לשמור על תקני בטיחות בסיסיים – במיוחד כשיש ילדים. כניסה של ילד לשטח הבריכה ללא השגחה או היעדר גידור עלולים להיחשב התרשלות חמורה, ולהוביל לתביעה אזרחית מצד הנפגעים או משפחתם. במקרים מסוימים, אף עלולה להתעורר חבות פלילית בגין גרימת מוות ברשלנות.
ההיבט הביטוחי
פוליסות ביטוח דירה אינן כוללות תמיד כיסוי לנזקי גוף של צדדים שלישיים בתחום הבריכה. בעלי בריכות פרטיות נדרשים לרוב לרכוש הרחבה מיוחדת או ביטוח צד ג' הכולל כיסוי לנזקי גוף. במקרה של טביעה, חברות הביטוח בוחנות האם נשמרו הוראות הבטיחות – ובמקרים של רשלנות ברורה, הן עשויות לדחות את הכיסוי.
סיכום
במקרה של טביעה או כמעט טביעה, מומלץ לפעול במהירות: לדווח למשטרה, לשמור תיעוד מצולם, ולהיוועץ בעורך דין המתמחה בדיני נזיקין וביטוח.
רועי לוי – משרד עורכי דין, מייצג נפגעים ומשפחות בתביעות רשלנות וביטוח הנוגעות למקרי טביעה, תוך ליווי רגיש, יסודי ומקצועי עד להשגת הצדק והפיצוי המלא.
